Super Driver

יוני 2018
  • קוראים לה ליבי

    משנה: ליבי אריאלי מנהלת את קהילת נהגי Super Driver קהילת נהגי המשאיות המקצועיים של מרצדס ישראל התלווינו אליה ליום עבודה כדי לראות מה היא עושה בפועל וללמוד על הפעילות יוצאת הדופן 

    כתב וצילם: גלעד ארצי

    באמצע שנת 2015 השיקה קבוצת רכבי הובלה והיסעים בכלמוביל יוזמה חדשה: קהילת נהגי Super Driver. בחטיבת ההובלה של החברה התקבלה החלטה אסטרטגית לטפח קהילה של נהגי משאיות מרצדס, להשקיע בה זמן ומשאבים ולהטות אוזן קשבת לרחשי הלב של מי שמשאית מרצדס היא למעשה ביתם השני. אנשי כלמוביל נמצאים בקשרים הדוקים עם מקבלי ההחלטות ומנהלי החברות, אבל בחטיבת ההובלה חשו שיש חשיבות רבה גם לקשר ישיר עם הנהגים.

    מעמד הנהגים כיום שונה ביחס לעבר לא רק זו שיש מחסור בנהגים איכותיים, גם רמת המיומנות הנדרשת מהם גבוהה מבעבר, ולמקצועיות של הנהגים יש השפעה קריטית על הביצועים הכלכליים של החברות, למשל מבחינת תצרוכת הדלק והבלאי. הקהילה אם כן היא בסיס למעבר דו-כיווני של מידע: מצד אחד ידע מקצועי וטכני לנהגים, והמצד השני ידע על מה שקורה בשטח עבור אנשי כלמוביל.

    חברי הקהילה ,שמונה כמאה נהגים מ-26 חברות הובלה שונות, זוכים לליווי צמוד של אנשי מרצדס. יש להם קבוצת WhatsApp משלהם, הם נפגשים לימי עיון, להדרכות טכניות והדרכות נהיגה וגם להשקות ולחשיפות בלעדיות של חידושים.

    לא כל אחד יכול להיות חבר בקהילת Super Driver מרבית החברים נוהגים במשאיות מרצדס כבדות, בדרך כלל אלו נהגים שהמשאית צמודה אליהם. מדובר בנהגים בעלי וותק וניסיון, נהגים איכותיים במיוחד שמנהלי החברות בהן הם עובדים בחרו בהם או אישרו את הצטרפותם.

    היום, כמעט שלוש שנים לאחר השקת הפרוייקט, חברות בקהילת Super Driver הפכה למשאת נפשם של נהגים רבים. זוהי קהילה שכלמוביל משקיעה בה הרבה מאוד, וגם במרצדס אוהבים את פעילות ה-BTL הממוקדת הזו פעילות ייחודית ושונה מכל מה שנעשה בארץ וגם בחו"ל.

    מי שמנהלת את הקהילה ואחראית על הקשר הבלתי-אמצעי עם הנהגים היא ליבי אריאלי, בלונדינית נאה שלא הייתם משערים בנפשכם שיש לה קשר כלשהו לעולם המשאיות. הצטרפנו אליה ליום עבודה טיפוסי כדי ללמוד עוד על קהילת Super Driver ועל העבודה היומיומית שכרוכה בניהול שלה.

    לפגוש את הנהגים בכבישים

    "נעשתה חשיבה בקבוצת ההובלה וההיסעים והגענו להבנה שבסופו של דבר נכון להיות בקשר עם מי שנוהגים במשאית כי בסופו של דבר יש להם השפעה על הבחירה של הרכב. מבחינה תפעולית, הנדסת אנוש, כל הנושא הטכני, ברגע שאתה מכיר את הרכב שלך לעומק אז אתה גם הרבה יותר מרוצה ממנו ונהנה ממנו. בנקודות מפגש כמו בנמלים, במחצבות, או בנקודות פיזור, תמיד מתפתח שיח בין הנהגים. אז, הנהג יכול להגיד שהוא שבע רצון מהרכב, לתת את ההשקפה שלו ולייצר שיח חיובי. כשאני דואגת לשמור על קשר עם הנהגים אני מקבלת את האינפוטים על דברים שעובדים יותר טוב וגם פחות טוב, על חוזקות ועל חולשות. משם אני דואגת להעביר את המידע לאנשים הרלוונטיים במחלקות השונות בכלמוביל, בין אם זה השירות, המוסכים, המכירות, או מנהל החטיבה. השאיפה היא להגיע למצב של WIN-WIN שבו אני דואגת שהנהג יהיה שבע רצון מהרכב ובתמורה אני מקבלת ממנו את ההיזון החוזר. עם התובנה הזאת יצאנו לדרך ביוני 2015 ועכשיו אנחנו כבר עם תכניות קדימה ל-2018".

    "יש בפעילות הזאת כמה מישורים. בימי עיון למשל יש הרבה פאן אבל גם הרבה חומר עיוני. ביום העיון הראשון הושבנו את הנהגים לבריינסטורמינג כדי להבין מה עובד יותר, מה פחות, מהם הדגשים, איך השטח חווה את הרכבים... ומשם יצאנו לדרך. בכל שנה יש בסיס קבוע של שני מפגשי עיון, שם מדברים ולומדים על הנדסה של הרכב, על בטיחות, על חלפים וכיוב'".

    "מעבר למפגשים בימי העיון, להדרכות הנהיגה וההדרכות הטכניות שאנחנו מארגנים ולחשיפות ולהשקות שאנחנו מזמינים אותם אליהן, יש גם אותי. כדי להגיע לתובנות אמיתיות ולהכיר את הנהגים לעומק אני נפגשת עם הנהגים כמעט בכל יום בדרכים. יש הרבה הכרה והערכה כלפי מצידם כשאני מפנה את הזמן שלי ודואגת לבוא ולפגוש אותם אישית. השיח שמתקיים בקבינה או בצמוד לרכב תוך כדי יום העבודה מאפשר לי לראות את התמונה בצורה מאוד אותנטית. המפגשים שאני יוצרת יכולים להיות סביב כל מיני דברים: מתנת יום הולדת שאני באה ונותנת אישית, מתנות בחגים, וגם דברים נקודתיים שאני מפיקה מהשיח איתם. לפעמים בא לי להפתיע אותם ולעשות דברים שלא נקבעו בתכנון השנתי אבל מרגישים לי נכונים. באוגוסט למשל בשיא החום, ביקשתי מהם שישלחו לי צילום מד הטמפרטורה מהמקום בו הם נמצאים. את הנהג שהראה לי את הטמפרטורה הכי גבוהה, נדמה לי שזה הגיע ל-44 מעלות, יצאתי לפגוש למחרת על הבוקר עם קרטיבים טבעיים ומפנקים. עוד דוגמה: בווצאפ הקבוצתי שלנו, שהוא חשוב ומהותי בקשר בינינו, שלח נהג הודעה 'ליבי מתי את מגיעה לאילת?'. יש לנו חבר'ה שעושים את המסלול של אילת באופן קבוע וזו נקודה מרוחקת שמצריכה התכווננות. החלטתי לנצל את חג החנוכה, יצאתי מהבית בשלוש לפנות בוקר ובשעה שמונה כבר הייתי סמוך לאילת עם סופגניות טריות. שלחתי להם תמונה שלי עמוסה בסופגניות וביקשתי שייצרו איתי קשר ואני אבוא לפגוש אותם. באותו יום פגשתי שבעה נהגים, פינקתי אותם אותם בסופגניות ושמעתי מה קורה ואיך העבודה".

    "אני משתדלת לפגוש גם את אלו שהם פחות וורבליים ותקשורתיים בווצאפ הקבוצתי, לברר איפה הם ולהיפגש איתם. אלו כל מיני נגיעות קטנות של תשומת לבוזה עושה המון כי זה משהו שכולנו מחפשים אותו, במיוחד נהגיםשמבלים שעות ארוכות בתוך הקבינה עם עצמם".

    נהגים מכל המגזרים

    "יש כאן המון חלוקות: האוכלוסיה של הנהגים מהצפון שונה מזו של המרכז, ששונה מזו של הדרום, ששונה מזו של אזור ירושלים. לכל אוכלוסיה יש מאפיינים שונים, ומעבר לזה יש גם טווח גילאים רחב, יש צעירים בתחילת הדרך ויש מבוגרים, יש יוצאי חבר העמים, יהודים, מוסלמים, דרוזים, בדואים, ויש גם אופי עבודה שונה וכלי רכב שונים. מי שמוביל למשל טואלטיקה או מוצרי חשמל עד לבית הלקוח שונה מנהג שנוסע במערבל בטון. אני נמצאת בפעילות עם 26 חברות מכל הארץ, ביניהן חברות של נהג אחד על משאית ואחרות עם עשרות כלים ואופי עבודה אחר לגמרי. מלווה הפעילות נטעם החברה יכול להיות בעל הבית, מנהל העבודה, או קצין הבטיחות, והם עשו חשיבה מי הנהגים שנכון עבורם להשתתף בפעילות שלנו מתוך הבנה שזה סוג של בונוס. הנהג מקבל אקסטרה תשומת לב, רוצים להעשיר את הידע הטכני שלו ולתת לו ערך מוסף, מה גם שבעל הבית חושב מי נכון שייצג אותו מול מרצדס. בפעילות שלי, הנהגים הם בעיקר כאלו שעובדים שנים ואוהבים את המקצוע שלהם. אלו אנשים שאוהבים את ההגה, את הנסיעה ואת התנועה. לחלק מהם יש רישיון של סקיפר, או שיש להם אופנוע או רכב שטח, זה בדם שלהם. יצא לי להתלוות להדרכות נהיגה של הנהגים שלי וגם של נהגים שהם לא חלק מקהילת Super Driver וראיתי שבאמת דאגו לבחור נהגים איכותיים. אלו נהגים שגם בזמנם הפנוי ישבו ויצפו בסרטונים בנושא של רכבים, כאלו שילמדו את עצמם את הדברים הטכניים".

    הWhatsApp הקבוצתי

    "בבחירה של להיות נהג ולהיות כל היום לבד בתוך הקבינה יש משהו מאוד מבודד. הוואצאפ הקבוצתי שלנו מאגד את כולם יחד ונותן במה לשיח. שם הם יכולים להראות רכבים חדשים שהם קיבלו ולקבל מכל החבר'ה בקבוצה חיזוקים ופירגון, לספר על תקלות או על משהו שמישהו זיהה בדרכים, כל מה שרלוונטי בעולם התחבורה צף במיידי בווצאפ הקבוצתי. היתה למשל תאונה מזעזעת עם נהג שניסה לעקוף משאית ונכנס במשאית אחרת. כמה שניות לאחר מכן, עוד לפני שזה הגיע לתקשורת, התמונות כבר היו אצלנו בווצאפ הקבוצתי. נהגים מעלים למשל צילומי מסך של תקלות ושואלים את החבר'ה מה זה אומר, אז מתחיל שיח בין הנהגים ואני דואגת לקבל בשבילם תשובה מקצועית ממחלקת הנדסה או ממדריכי הנהיגה. הם גם מציפים שאלות בקבוצה כדי לקבל מענה על בעיות של נהגים אחרים מתוך החברה כי הם יודעים שהם יקבלו מענה כמעט במיידי, מקסימום שעה ויש להם תשובה. ככה כולם לומדים ומעשירים את עצמם. בתוך קבוצת הווצאפ יש את אלו שהם יותר וורבאליים ויש את השקטים יותר. יש לנו  הודעות בעברית, ברוסית, בערבית ויש גם כאלו שמעדיפים לשלוח הודעות קוליות. כמובן שאני מציבה גבולות לגבי התכנים שמעלים חברי הקבוצה, אני אוסרת למשל 'פורנוגרפיית' סרטוני תאונות דרכים ומאפשרת סרטונים קלילים ומשעשעים שתמיד קשורים לעולם הרכב. אחת לשבוע אני שולחת להם הודעת תוכן תחת הכותרת 'הידעת?', שמספרת למשל על החלפים של הרכב, מה היתרון של שימוש בחלפים מקוריים, או על מסנן החלקיקים".

    תדמית הנהג

    "הנטייה היא להסתכל על נהגי משאיות כאלה שגורמים לתאונות הכי קטלניות וזו סטיגמה לא נעימה. גם המחשבה שאתה רק אחד שמסיע משהו מנקודה א' לנקודה ב' היא לא פשוטה וכך גם ההחלטה של להיות רחוק מהמשפחה. נהג משאית מבלה הרבה שעות מחוץ לבית, ולמרות שהארץ קטנה יש הרבה נהגים שישנים חלק מהשבוע בקבינות או באכסניות שמסדרים להם. הם מבלים הרבה שעות על ההגה וזה מתיש. צריך להיזהר גם לא ליפול לתוך סטטיסטיקות תאונות הדרכים ושיראו בך בעל מקצוע שמגיעו לו כבוד מסוים. באמצעות הפלטפורמה של הקהילה אנחנו מאפשרים להם להיות במקום הזה. הרי מי אם לא מרצדס יכולה לתרום למקצועיות? ועצם זה שמרצדס שמה לעצמה כמטרה את הנהג זה כבר מעלה את הערך של הנהג אפילו בעיני עצמו ואיך שהוא תופס את העיסוק שלו".

    ניהול קהילה

    "ניהול קהילת נהגי משאיות מקביל אולי לניהול קהילת מוצר, אבל פה הכול  הרבה יותר אישי והרבה יותר פרונטלי. שמעתי על הפרויקט ואמרתי לעצמי שזה מעניין. אני אדם טכני, קצת טום-בוי קצת, ולמדתי נגרות ופלסטיקה. מתוך האהבה לאנשים ולסיפורים האישיים שלהם, ומתוך ההבנה שצריך ללמוד את השטח, פשוט נשאבתי לזה. הנהגים הם אלו שאפשרו לי להכנס פנימה בזרועות פתוחות עם הנאה מתשומת הלב ומהשייכות לקבוצה כזאת שהיא איכותית ומובחנת. יש להם מדבקה שכתוב עליה It's not you, it's me, עם כנפיים, ולפעמים אני מזהה אותם בדרך, תוך כדי נסיעה. קודם כל אני מזהה משאית מרצדס, אחר כך של איזו חברה היא ואז אני מחפשת את המדבקה עם הכנפיים. כבר קרה לי שראיתי בדרך נהג מהצפון הרחוק שידעתי שבעוד יומיים יש לו יום-הולדת עקפתי אותו, אותתתי, עצרנו ונתתי לו מתנה. החבר'ה הקבועים מזהים גם אחד את השני בדרכים. רבים מהם מכירים אחד את השני, או שהם עבדו יחד או שהם גרים באותו אזור, אז יש כאן קליקה מאוד נעימה, מעניינת ומפרגנת. זה לא מובן מאליו שיש שיח בריא בתוך הווצאפ הקבוצתי הזה. זה יכול גם להיות נפיץ ולהגיע להסלמה. יש כאן חברות שמתחרות אחת בשניה ועדיין יש שיח טוב".

    הפעילות היומיומית

    "אני מתחילה את היום בציפייה להגיע לצפון ולפגוש ולראות משהו מסויים ובסוף אני מגיעה בכלל למקומות אחרים. אתה חייב להיות גמיש מתוך הבנה שהנהגים מקבלים את סידור העבודה שלהם במקרה הטוב אחר הצהריים ביום שלפני והרבה פעמים רק באותו הבוקר, ורק את הנקודה הראשונה, אז היום נבנה בהתאם. ביום אחד אני יכולה לפגוש שישה נהגים וביום אחר רק נהג אחד אבל לשיחה חשובה ומעניינת. אני נפגשת גם עם המלווים של הפעילות. אני יכולה לעשות גם 300 קילומטר ביום, זה מין משחק כזה של לתפוס נקודות זזות בארץ. זה לא פשוט, זה מאתגר".

    באזור תעשייה באשקלון אנחנו פוגשים את מישה, נהג פעיל ומוערך מאוד בקבוצה שנוהג על ארוקס 520 כ"ס רתומה לעגלה רחבה הנושאת מטען סגמנטים כבד. מישה משתף את ליבי בלבטים הקשורים לאיזון בין היקף העבודה שלו לתגמול. הם מדברים גם על נהג שהיה חלק מהקבוצה והתפטר מהחברה בה עבד אחרי שנים ארוכות. מישה מציע נהג פוטנציאלי לצירוף לקבוצה וליבי משיבה שתבקש את חוות דעתם של בעלי החברה שההחלטה היא בידם. "מישה מאוד לויאלי לחברה ולויאלי למרצדס. הוא נהנה מהרכב שלו ומתקשר אותו טוב החוצה. אם יש בעיות עם הרכב הוא מציף אותן בקבוצה וגם יודע תמיד לענות לבעיות שאחרים מציפים".

    "הנהגים מחויבים לעבודה שלהם וחלק מהעניין הוא שאני עושה את המאמץ כדי להגיע אליהם. הרעיון הוא לא להפריע לעבודה השוטפת שלהם ולהתחשב בסדר היום העמוס והארוך שלהם. כל אחד נשאר על המסלול שלו, ונפגשים על הדרך. בגלל זה המפגשים וימי העיון שלנו הם בחמישי בערב. באותם ימי עיון נדאג לאפשרות להגיע עם משאית, ואם זה בהרצליה נדאג שתהיה חנייה גדולה שמתאימה למשאיות ומישהו שיביא אותם לנקודת מפגש. מבחינתי, אחת המחמאות הכי גדולות היא לראות את המאמץ שהם עושים כדי להגיע לימי העיון. הם מגיעים כדי להעשיר את הידע שלהם ולפגוש את כל הקהילה פנים אל פנים. מעבר לתכנים יש גם את הפינוק שבאירוח, מנהל החטיבה תמיד נמצא שם וכך גם מנהלי כל המחלקות".

    האישה שבשטח

    "אני כמו סנסור, גם טכני וגם אישי, כדי להרגיש את השטח. חשוב לי להיות נוכחת ולדאוג שכל אחד יהיה שבע רצון ממקומו. זה בעצם להיות חלק מהחיים של הנהגים ולשמוע לפעמים סיפורים מורכבים ולא פשוטים. עצם ההקשבה כבר עושה את ההבדל ואני באה ממקום מאפשר ולא שיפוטי. בהתחלה הרימו הרבה גבות על בחורה שנכנסת לתוך העולם הזה ועוד בוחרת ללכת ולשבת עם הנהגים בקבינות לכוס קפה, זה לא משהו מובן מאליו, אבל הם מראים שזה נכון ומתייחסים אליי יפה ועם הרבה כבוד".

    המשרד של ליבי הוא הרכב הקטן איתו היא מתרוצצת בכל רחבי הארץ. "למרות שיש לי משרד חמוד בכלמוביל, רוב העבודה נעשית דרך הטלפון או בעצירה עם קפה, כדי להתאושש מהנסיעות. רוב השבוע אני בדרכים. הלו"ז הוא גמיש, אתה לא יודע איפה תסיים את היום, כמה זמן תיקח כל פגישה ומה בעצם תקבל, אז יש בזה הפתעה. זה לא עניין של מה בכך שבחטיבת ההובלה מאפשרים לי לקחת את הפרויקט הזה למקום שאני רואה נכון, לסמוך עליי ולהבין שאינטואיטיבית אני מזהה איפה כדאי להיות ומה כדאי לעשות. זה שהם מגבים אותי ונותנים לי את החופש הזה, מאפשר לי למקסם את הפעילות ולעשות אותה נכון".

    ליבי מכירה היטב את כל נהגי הקהילה. "כולם אצלי בראש, בשמות, בסיפורים. אם מרגיש לי שאני צריכה לפגוש נהג מסוים אני אשלח לו באישי 'בוקר טוב, איפה אתה? בדרך אליך'. הרבה פעמים הם מבקשים ממני להפגש כי הם באמת רוצים את השיח הזה, את החברה הזו, גם אם זה ביקור של חמש דקות".

    לא רק בלונדינית

    "כדי שאני אוכל להיות שם בשבילם אני צריכה להגיע גם עם ידע. אני צריכה להכיר את עולם המשאיות. אני לא יכולה להגיע על תקן הבלונדינית הנחמדה שבאה לעשות כיף. הרגשתי שזה מתבקש ללמוד, ובאדיבות החבר'ה מחטיבת ההנדסה ישבתי ללמוד על המערכות, על הריטרדרים, על הבלמים, על מערכת מסנן החלקיקים, האוריאה, על סוגים ודגמים שונים של רכבים.. אני חייבת לדעת גם מה יצא מהשוק ואילו דגמים נכנסו".

    "אני משתדלת שהבאגאז' הקטן והחביב שלי יהיה עמוס בכל מיני מתנות קטנות. אני יודעת בדיוק מה הם אוהבים כובעי מצחייה ממותגים. פנסים, ערכות קפה, כוסות לאוטו – זה מתלווה לביקור. זה לא 'השארתי לכם את זה במשרד לכו תחפשו את זה אצל המזכירה". אני באה, ולא משנה איפה בארץ, כדי להביא להם את הדברים הקטנים הללו ולשמוע מה נשמע. אני מרגישה את ההערכה שלהם ולא איכפת להם עם מה אני מגיעה ואם אני מביאה משהו. הם מוקירים תודה בזה שאני מוצאת את הזמן לעשות את הדרך אליהם, נציגה של מרצדס, והם במרכאות בסך הכל נהגים".

    בצומת פלוגות. מוחמד מרהט יורד אלינו ממרצדס ארוקס זהובה. הוא חוגג יום הולדת וליבי שם כדי להעניק לו מתנה ולדרוש בשלומו. אנחנו מדרימים אל באר שבע כדי לפגוש את אשר מחברת קליר ולפני היציאה חזרה מצטיידים בתמונת סלפי הכרחית יחד איתו שמיד עולה לווצאפ הקבוצתי. "שיתפתי את הנהגים בקבוצה שאני בדרום ואם מישהו באזור שיתן איתות כדי שניפגש. קיבלתי נקודתי ציון קרובה, 12 דקות מכאן, ככה זה מתנהל".

    בפגישה עם אשר ליבי גם שואבת ממנו מידע חשוב שינותב אל הגורמים הרלוונטיים בכלמוביל. אשר מספר לה על נהגים חדשים שהחמיצו את הדרכת הנהיגה וכתוצאה מכך לא עושים שימוש נכון ויעיל ברכב. "אני אעביר את זה לחטיבת ההדרכה שלנו ואדאג לוודא שזה אכן בוצע".

    לגבש תובנות

    הסיבוב היומי של ליבי מסתיים בפגישה עם מאג'ד, מהבעלים של חברת "ענבי הנגב". גם כאן הפגישה לבבית וניכר כי השניים מכירים היטב האחד את השניה.

    "המטרה שלי היא ללמוד על השטח, על העבודה ועל האופי המיוחד שלה, על היחסים של בעל הבית עם הנהג, איפה החוזקות והחולשות של מרצדס מבחינת מרכזי השירות או חלפים, ומה השיח בחוץ, בשטח".

    "אנחנו בשנתו השלישית של הפרויקט הזה אבל זה עדיין תהליך של למידה תוך כדי תנועה. אחת לכמה זמן אנחנו עושים פגישה מעבר לשוטף ובה אנחנו מתעדכנים וחושבים יחד לאן נכון לקחת את זה".

    בסיכומו של יום, ליבי היא כאמור במילותיה, "סנסור של השטח". "אני מתרכזת במה שקורה בשטח, בעבודה, בתחרות, באזורים השונים, איפה השוק נמצא, מה החוויה מהרכבים בסגמנטים השונים וסביב מה נסוב השיח בהקשר של מרצדס. המשימה שלי היא לאסוף פיסות מידע ולנסות לגבש אותן לכדי תובנות. אני משקפת את המצב בשטח וזה עוד נדבך מרכזי וחדשני בתוך מארג התמיכה, השיווק ושימור הלקוחות בכלמוביל".

  • Super Driver
    Super Driver
    Super Driver
    Super Driver
    Super Driver
    Super Driver
    Super Driver
    Super Driver
    Super Driver
    Super Driver
    Super Driver
    Super Driver
כתבות נוספות
העתיד כבר כאן – משאית העתיד של מרצדס כתב: חנן גולן | תצלומים: מרצדס-בנץ
עידן הגז כתב:רוני נאק
גם נקי, גם חסכוני תצלומים: מרצדס-בנץ
חסכוני יותר, ירוק יותר, בטוח יותר כתב: חנן גולן | תצלומים: מרצדס-בנץ
ישראל מעפילה ליורו כתב: שי רוזנפלד | תצלומים: מרצדס-בנץ
פתרונות טכנולוגיים לניהול הובלה והיסעים כתב: חנן גולן | צילומי מסך/אתרי החברות
פרימיום ואן כתב: גלעד ארצי | תצלומים: מרצדס-בנץ
קטנה-גדולה כתב: חנן גולן | תצלומים: מרצדס-בנץ