ישראל מעפילה ליורו

יוני 2014
  • (מתוך מגזין Colmobil Pro של כלמוביל הובלה והיסעים, מהדורת מרץ 2014)

    נבחרת הכדורגל אולי לא מעפילה ליורו, אבל ענף המשאיות והרכב המסחרי בהחלט כן עם כניסת תקנות זיהום האוויר החדשות. אז מה זה בעצם יורו 6, למה זה טוב, כיצד מתמודדים איתו ואיך זה משפיע על המשאיות החדשות? כל התשובות כאן

    בתחילת ינואר נכנסו לתוקף תקנות זיהום האוויר יורו 6 על פיהן לא ניתן למכור כלי רכב חדשים שלא עומדים ברף פליטת המזהמים החדש. כמו כל שינוי כמעט, גם כניסת התקנות הללו מעוררת חשש ובחלק מהמקרים גם התנגדות, שנובעים במרבית המקרים מחוסר במידע. אז הנה כל התשובות לכל השאלות על תקנות יורו 6, משמעותן וההשלכות שלהן.

    אז מה זה בכלל יורו 6?תקני הזיהום יורו או בשמם המלא European Emissions Standards הם סדרה של תקני זיהום אוויר של האיחוד האירופאי, המכתיבים דרישות תקינת זיהום אוויר מכלי רכב. תקני יורו, החל ביורו 1 משנת 1993 ועד ליורו 6, מגדירים את כמות פליטת המזהמים הנפלטת לאוויר מכלי רכב חדשים הנמכרים במסגרת האיחוד האירופאי (שמדינת ישראל אימצה).

    כיום, רק 0.5% מהפליטות של מנוע דיזל טיפוסי מבוקרות ואילו 99.5% אינן מבוקרות. החומרים שפליטתם אינה מפוקחת הם חמצן דו-פחמני (CO2), מים (H2O), חנקן (N2), וחמצן (O2). החומרים שפליטותיהם מפוקחות הם אמוניה (NH3), חלקיקים מזהמים (PM), תחמוצות חנקן (NOx), פחמן חד-חמצני (CO), ופחמימנים (HC). החומרים שמשפיעים בצורה הניכרת ביותר על זיהום האוויר הנוצר ממנועי דיזל הם תחמוצות החנקן והחלקיקים המזהמים, ותקן יורו 6 דורש הפחתה של למעלה מ-99% בפליטת חלקיקים מזהמים ולמעלה מ-97% בפליטת תחמוצות החנקן.

    בשיח אודות אפקט החממה, החור באוזון וההתחממות הגלובלית דווקא החמצן הדו-פחמני (או דו-תחמוצת הפחמן) זכה לפרסום שלילי רב, אבל כאמור פליטת חומר זה ממנועי דיזל אינה מפוקחת. עם זאת, פליטת C02 קשורה ישירות לתצרוכת הדלק ויש קשר ישיר בין השניים. ככלל אצבע ניתן לומר שירידה של תצרוכת הדלק ב-5% תתבטא בירידה של 5% בפליטת דו-תחמוצת הפחמן.

    איך עומדים בתקנות יורו 6?השימוש בתקני יורו החל כאמור בשנת 1993, והגדיר את כמות פליטת המזהמים המותרת מכלי רכב. תקנים אלו הולכים ונהיים מחמירים יותר ויותר כדי למנוע או לצמצם זיהום אוויר שמקורו בכלי רכב ולשמור על הסביבה. תקן יורו 6 שייכנס לתוקף עם סיום שנת 2013 הוא המחמיר ביותר עד עתה, ומגדיר רמות פליטה נמוכות מאד של תחמוצת חנקן NOx ושל חלקיקים PM, הרלבנטיים במיוחד למשאיות.

    ההחמרה בתקני הזיהום לאורך השנים הציבה בפני יצרני המשאיות אתגר טכנולוגי קשה מאד, כאשר לצד הדרישה שמגיעה מהשוק לאור מחירי הנפט לחסכון בדלק ולהקטנה של צריכת הדלק, המנועים נדרשו להיות גם נקיים יותר.

    בשלבים הראשונים – יורו1, יורו 2 ויורו 3 – יצרני המשאיות הצליחו להתמודד עם תקני הפליטה בעיקר באמצעות שיפור מנועים קיימים על ידי שימוש במערכות הזרקת סולר ומגדשי טורבו שהפכו את תהליך השריפה בבוכנה ליעיל יותר. תקן יורו 4 שהיה מחמיר מאד יחסית לתקנים שקדמו לו, דרש כבר שיפור משמעותי ברמות הפליטה שהגיע בדמות שני סוגי טכנולוגיות: הממיר הקטליטי הסלקטיבי SCR שסינן את גזי הפליטה היוצאים ממערכת הפליטה של המשאית ודרש שימוש בתוסף אוראה או AdBlue, וטכנולוגיית מחזור גזי הפליטה EGR שבה "ניקוי" גזי הפליטה נעשה בתוך המנוע.

    על מנת לעמוד בתקן יורו 6 המחמיר, בחרו במרצדס להשתמש בשלוש טכנולוגיות במקביל: SCR, EGR ו-DPF. השילוב המתוזמן והמבוקר של שלושת טכנולוגיות אלו מאפשר לא רק עמידה בתקן פליטת המזהמים, אלא במקביל אינו פוגע בביצועי המנועים ובעלות האחזקה הכוללת של המשאיות והמסחריות הכבדות.

    מרצדס פיתחו קו חדש של מנועים בעלי תצרוכת דלק נמוכה יותר ושורה של יתרונות שלא רק מבטלים את האפקטים השליליים שיש לתקנות החדשות, אלא אפילו מפחיתים את עלות האחזקה הכוללת.

    מה זה בדיוק SCR? EGR?DPF ?טכנולוגיית SCR (Selective Catalytic Reduction) היא טכנולוגיה שיעודה המרכזי הוא הפחתת פליטה של תחמוצות חנקן (NOX). מטרה זו מושגת באמצעות הוספה של זרז כימי אל תוך מערכת הפליטה. במנועי משאיות הזרז הכימי המוסף הוא בדרך כלל אוראה או בשם המסחרי המוכר AdBlue המכיל 32.5% אוראה טהורה ו-67.5% מים מטוהרים. באמצעות טכנולוגיה זו ניתן להפחית באופן דרסטי את פליטת תחמוצות החנקן, ובמקומן, לאחר התהליך הכימי המתרחש בתוך מערכת הפליטה, נפלטים לאוויר מים וחנקן במקום תחמוצות החנקן המזיקות.

    טכנולוגיית EGR (Exhaust Gas Recirculation) היא טכנולוגיה נוספת שנועדה להפחית פליטה של תחמוצות החנקן. חלק מגזי הפליטה ממוחזרים ומוכנסים בחזרה לבוכנות, ומאחר ותחמוצות חנקן נוצרות מהשילוב של חנקן וחמצן בטמפרטורה גבוהה, הטמפרטורה הנמוכה יותר של הבוכנות מביאה להפחתה ביצירת תחמוצות החנקן.

    אם שתי הטכנולוגיות האחרונות פועלות להפחתת פליטת תחמוצת החנקן, טכנולוגיית DPF (Diesel Particulate Filter) נועדה לטיפול בחלקיקים המזהמים (PM). פילטר נוסף וייעודי מותקן בתוך מערכת הפליטה של הרכב, לוכד את החלקיקים המזהמים ביעילות גבוהה מאד של עד 100%. כשהפילטר מתמלא, הטמפרטורות בו עולות על מנת לשרוף את החלקיקים שנלכדו.

    ומהן ההשלכות?תקן יורו 6 הוא אמנם המחמיר מבין תקני זיהום האוויר עד עתה, אבל כבר בעבר במסגרת העמידה בתקנות יורו 4 ויורו 5 הוכנסו טכנולוגיות חדשות שטיפלו בהפחתת רמת הזיהום. טכנולוגיות אלו – SCR, EGR ו-DPF – הן טכנולוגיות מוכחות ולמרצדס ניסיון מצטבר עצום בשימוש בהן. במנועי יורו 6 שלושתן משתלבות יחד כדי לספק את התוצאה המבוקשת מבחינת הפחתת פליטת החלקיקים המזהמים ותחמוצות החנקן.

    הכנסת טכנולוגיות אלו כרוכה בשימוש ב-AdBlue ובפילטר ה-DPF. לאלו יש השפעה על המשקל העצמי של המשאית, אך במרצדס למדו לפצות על כך. בהשוואה ישירה בין משאית עם מנוע יורו 5 למשאית עם מנוע יורו 6, המשאית החדשה והנקייה יותר היא גם חסכונית ויעילה יותר.

    מרצדס אקטרוס יורו 5 למשל, אותה משאית שזכתה בשיא גינס לתצרוכת דלק לסמי-טריילר במשקל כולל של 40 טון, יעילה פחות מאשר אקטרוס יורו 6 החדשה. תצרוכת הדלק של האקטרוס יורו 6 נמוכה ב-5%, תצרוכת ה-AdBlue שלה נמוכה ב-40%, ואילו עלות התפעול שלה זהה ואינה יקרה יותר מאשר זו של אחותה הוותיקה יותר.

  • ישראל מעפילה ליורו
כתבות נוספות
עידן הגז כתב:רוני נאק
מעל ומעבר כתב: חנן גולן | תצלומים: MAIENGA 2013 תודה מיוחדת לדיימלר,Thomas Konzelmann
קטנה-גדולה כתב: חנן גולן | תצלומים: מרצדס-בנץ
ת.ז. משאית – מרצדס ארוקס החדשה כתב: חנן גולן | תצלומים: מרצדס-בנץ
המובילים תחקיר: ד"ר מירב בלס | תצלומים: ארכיון כלמוביל, ארכיון אגד, מרצדס-בנץ
פתרונות טכנולוגיים לניהול הובלה והיסעים כתב: חנן גולן | צילומי מסך/אתרי החברות
פרימיום ואן כתב: גלעד ארצי | תצלומים: מרצדס-בנץ
חסכוני יותר, ירוק יותר, בטוח יותר כתב: חנן גולן | תצלומים: מרצדס-בנץ