מגזין כלמוביל

אוטוטק ישראלי

אחד התחומים בהם החדשנות הטכנולוגית הישראלית בולטת במיוחד הוא תחום האוטוטק

אחד התחומים בהם החדשנות הטכנולוגית הישראלית בולטת במיוחד הוא תחום האוטוטק, טכנולוגיות מתקדמות לענף הרכב. דו"ח של חברת מקינזי מנתח כיצד זה קרה, ומה צריך לעשות כדי שישראל תמשיך להוות אבן שואבת להשקעות מצד יצרני הרכב הגדולים

כתב: ד"ר חנן גולן
תצלומים: Mobileye
, יח"צ

רבות כבר דובר על תעשיית ההיי-טק הישראלית, על החדשנות ועל החשיבות שלה. האקו-סיסטם החדשני והיזמי בארץ הוא מהבשלים והמבוססים בעולם, ואת שורשיו ניתן למצוא בתעשיות הבטחוניות כבר מזה עשרות שנים, עם הישגים ראויים לציון כמו הפיכתה של ישראל למדינה השמינית בעולם שמשגרת לוויין, לצד מדינות בעלות כלכלות גדולות הרבה יותר כמו בריטניה וצרפת. דו"ח של חברת מקינזי שחובר על ידי דנה מאור, טייבוט מולר, יוסי מאירסון ואנדריאס טשיזנר, בוחן את מעמדו ומקורותיו של תחום האוטוטק (טכנולוגיות לרכב) בישראל בתוך תעשיית ההיי-טק המקומית, ונותן סיבות רבות לאופטימיות.

השקעה ממשלתית

בדומה להשפעה של תוכנית DARPA של הממשל האמריקני שהביאה ליצירת רשת האינטרנט ולהקמת עמק הסיליקון בארה"ב, גם בישראל השקעות ממשלתיות משמעותיות במחקר ובפיתוח זכו לאורך השנים לחיזוק מצד יזמים מהסקטור הפרטי. כיום, מדינת ישראל מוציאה כמעט כפול מהממוצע במדינות ה-OECD על מחקר ופיתוח – כ-4.5% מהתמ"ג – נתון שמציב אותה קרוב מאוד למדינה המובילה בעולם מבחינה זו, דרום-קוריאה. מאמצי המחקר והפיתוח של ישראל נתמכים גם על ידי מספר גבוה של חוקרים שמועסקים במשרה מלאה: 17 כאלו לכל אלף תושבים, וזאת בהשוואה ל-14 בדרום-קוריאה ולתשעה בארה"ב.

הצורך להגן על תשתית אלקטרונית חיונית ולנתח כמויות מידע גדולות שנאספות על ידי גופי המודיעין, מזין את פיתוחן של שני סוגי טכנולוגיות שישראל מצטיינת בהן, הגנת סייבר (Cybersecurity) ואינטליגנציה מלאכותית (AI). שתי טכנולוגיות אלו הופכות למרכזיות ביותר במסגרת מהפכת ה-ACES (Autonomous, Connected, Electrified, Shared) שמשנה את תעשיית הרכב בימים אלו.

המרכז למוביליות עתידית של חברת המחקר מקינזי, חוזה כי השוק לתוכנות ולרכיבים אלקטרוניים עבור תעשיית הרכב צפוי לגדול ב-7% מדי שנה, ולהפוך לתעשייה של 470 מיליארד דולר עד שנת 2030. עד אז, צופים אנשי מקינזי, כ-57% מתעשייה זו יהיו קשורים לפיתוח תוכנה, חיישנים ומערכות בקרה אלקטרונית ECU, כולם תוך הסתמכות על טכנולוגיות אינטליגנציה מלאכותית, ועם צורך מתמיד להגנת סייבר.

חלק גדול מהפיתוח של טכנולוגיות אלו נעשה במסגרת חברות הזנק, בניגוד ליצרני OEM גדולים ומבוססים. מאז שנת 2010, יותר מארבעים חברות הזנק שעוסקות בתחום התחבורה זכו למימון ממשקיעים, כמו גם למעלה מ-300 סטראט-אפים נוספים שמפתחים טכנולוגיות שעשויות לשמש גם הן בתחום התחבורה. החברות הללו זכו למימון חיצוני הודות לגידול החזק בהשקעות באוטוטק שהסתכמו בכ-18.4 מיליארד דולרים בישראל מאז שנת 2010.

אפילו אם מחריגים את ההשקעה בחברת מובילאיי הישראלית, ניתן לראות עלייה של 400% בהשקעות בין התקופות 2010-2013 ו-2014-2018. סך כל ההשקעות באוטוטק מאז שנת 2010 מעמיד את ישראל במקום הרביעי בעולם אחרי ארה"ב, סין ובריטניה, ולפני מדינות בעלות תעשיית רכב מפותחת כמו יפן או גרמניה.

מרבית ההשקעות התמקדו בחברות המפתחות טכנולוגיות הקשורות לנהיגה אוטונומית, בהגנת סייבר ובטלמטיקה. סיפור ההצלחה הבולט ביותר בהקשר זה הוא כמובן הסיפור של חברת מובילאיי שפיתחה טכנולוגיה לנהיגה אוטונומית ונרכשה על ידי חברת אינטל בעבור 15.3 מיליארד דולרים בשנת 2017, ובכך הפכה ל"אקזיט" הגדול ביותר שנעשה על ידי חברה ישראלית. עסקאות גדולות נוספות בתחום נעשו על ידי קונטיננטל שרכשה את חברת Argos Cyber Sequrity בשנת 2017, ארבע שנים לאחר הקמתה, בעבור 430 מיליון דולרים, וחברת Innoviz שפיתחה מערכות לידר לרכבים אוטונומיים והצליחה לגייס יותר מ-250 מיליון דולרים ככמה סבבי גיוס.

החוזקה הישראלית בתחום האוטוטק משכה לארץ גם לא מעט חברות OEM מתחום הרכב. כיום, לעשרה מתוך 15 יצרני הרכב הגדולים בעולם יש נציגות בישראל שאמונה על מציאת אפשרויות להשקעה ולשיתוף פעולה. המשרדים המקומיים שפתחו חברות אלו בישראל מתרכזים בחיפוש אחר חברות מקומיות שמפתחות טכנולוגיות שניתן ליישם בתחום הרכב. כשמונה מתוך עשרת המשרדים המקומיים שהוקמו בישראל כוללים גם מרכיב של מחקר ופיתוח, בין אם על ידי שיתוף פעולה עם חברות ישראליות או באמצעות העסקת מהנדסים ישראליים לצורך פיתוח טכנולוגיות in-house. חברת GM היתה הראשונה לזהות את ההזדמנות ולפתוח מרכז מקומי כבר בשנת 2008, בהמשך הצטרפו אליה יצרנים נוספים כמו דיימלר, פורד ויונדאי. ספקי ה-Tier 1 של ענף הרכב לא נותרו מאחור בהקשר זה, ושלושה מתוך חמשת יצרני החלפים הגדולים בעולם כבר ביססו נוכחות בישראל: Bosch, Denso ו-Continental.

אבל עם כל זאת, ישראל עדיין עושה את צעדיה הראשונים בביסוס עצמה כאלמנט רקיטי עבור שרשרת הערך של תעשיית הרכב. כיום, 49 חברות ישראליות מספקות חלפים לתעשיית הרכב העולמית, מתוכן עשר בלבד בתחום הטכנולוגי. מתוך עשר אלו, רק שתיים זכו להגיע למעמד של ספקי Tier 1, ואלו הן מובילאיי ו-Phinergy. מספר החברות הישראליות המספקות טכנולוגיה לענף הרכב הוא עדיין זניח בהשוואה למדינות כמו ארה"ב או גרמניה, בהן יש אלפי חברות שמספקות טכנולוגיות ליצרני הרכב הגדולים. מרבית החברות בתעשיית האוטוטק הישראלית הן עדיין קטנות מאוד ויצטרכו לחזק את קשריהן עם יצרני ה-OEM הגדולים בכדי להשפיע באופן בולט יותר על תעשיית הרכב העולמית.

באותה העת, גם יצרני ה-OEM יכולים לעשות יותר על מנת ליהנות מהפריחה הטכנולוגית ומהחדשנות הישראלית בתחום האוטוטק. מהניתוח של מקינזי את תחום ההשקעות באוטוטק עולה כי רק 7% מהן מגיע מיצרני רכב גדולים, ובישראל האחוז הוא אף קטן יותר. מצב זה אינו יוצא דופן – בתחום האנרגיה למשל השקעתן של החברות הגדולות בחברות הזנק שמפתחות טכנולוגיות חדשות נע סביב ה-11%. אבל השקעה ישירה היא רק דרך אחת לקחת חלק בפריחת האוטוטק הישראלי, ובפני יצרני הרכב הגדולים עומדות דרכים נוספות ליהנות ממאגר המוחות המקומי, בין באמצעות השקעות לא ישירות, שיתופי פעולה עם חברות מקומיות או העסקת מהנדסים ישראלים במחקר ופיתוח.

בוקסה: הישראלים ב-CES

במהלך השנים האחרונות, תערוכות הרכב הגדולות כמו אלו שנערכות בפריז, בז'נבה ובפרנקפורט, מאבדות מכוחן ויצרני רכבכ רבים בוחרים שלא לקחת בהן חלק. במקביל, עולה כוחה של תערוכת CES בלאס ווגאס שבעבר התמקדה במוצרי אלקטרוניקה וכיום מהווה את הבמה הגדולה ביותר להצגת חידושים טכנולוגיים, בהתאם לססמה "The Global Stage for Innovation". ככל שעולם הרכב הופך טכנולוגי יותר ויותר, לא מעט חברות מתחום הרכב בוחרות דווקא בתערוכת CES להציג לא רק חידושים טכנולוגיים אלא גם דגמים חדשים, בבכורה עולמית.

בתערוכת CES האחרונה שנערכה בתחילת חודש ינואר לקחו חלק לא פחות מ-70 חברות הזנק בתחום האוטוטק – מספר שיא של חברות שזכו לחשיפה בפני נציגים של כל יצרני הרכב הגדולים בעולם.

במסגרת התערוכה הוכרזו לא מעט מוצרים חדשים וגם שיתופי פעולה חדשים בתחום הרכב בין יצרנים גדולים לבין חברות ישראליות: חברת Arbe הציגה מכ"מ שמסוגל להבחין בין עצמים לבין הולכי רגל, חברת UVeye שפיתחה מערכת דיאגנוסטיקה באמצעות סריקה חיצונית הכריזה על תחילת עבודה עם הונדה בנוסף לטויוטה, וולבו וסקודה, חברת Karamba Sequrity הציגה מערכות הגנת סייבר חדשות לרכב, Otonomo העוסקת באיסוף ושימוש במידע הנאסף ברכב הפכה לספקית של מיצובישי ועוד ועוד.

בוקסה: חדשנות בתחום ההיסעים

במהלך השנים האחרונות עובר תחום ההיסעים מהפכה טכנולוגית של ממש כאשר השילוב בין כלי רכב לבין טכנולוגיות מתקדמות מניב שירותי היסעים On Demand חדשים, ושוויין של חברות כמו Uber או Lyft מרקיע שחקים. גם בתחום זה, לישראל יש נציגות מכובדת בדמות חברת Gett, וחברת Via שהוקמה על ידי ד"ר דניאל רמות וד"ר אורן שובל ופיתחה אפליקציה לניהול רשת היסעים שיתופית וחכמה. האפליקציה של Via משכה את תשומת ליבה של דיימלר העולמית, שהפכה למשקיעה אסטרטגית בחברה ובשנת 2017 הקימה איתה במשותף את שירות ההיסעים החכם ViaVan.

מחודש אפריל 2019 מפעילה חברת דן באזור תל-אביב את שירות Bubble Dan – שירות הסעות על פי ביקוש בזמן אמת המבוסס על האפליקציה של Via. בסוף השנה שעברה, השירות הגיע ליעד שנקבע לו עם הסעה של כ-4,500 נוסעים ביום. בקרוב תחל גם חברת אגד להפעיל שירות דומה שיתבסס גם הוא על האפליקציה של Via וכן על אפליקציית Moovit, הישראלית אף היא.

מלבד השימוש בטכנולוגיה המוכחת של Via, המשותף לשירותי ההסעות על פי ביקוש של החברות דן ואגד הוא גם הרכב שנבחר כדי לבצע אותן – מרצדס ספרינטר החדש. לדברי מנהל חטיבת ההיסעים בכלמוביל, איציק תורג'מן, כ-110 ספרינטרים משרתים את Bubble Dan, וכמאה נוספים יופעלו במסגרת השירות שתשיק חברת אגד. כוואן המתקדם ביותר בשוק, הספרינטר היה הבחירה הטבעית עבור שירותים אלו, והרכבים זכו לדיגום ולמיתוג ייחודי. כל נוסע למשל יהנה מתאורה, מיציאת מיזוג ומחיבור USB. לדברי תורג'מן, לספרינטר של כלמוביל היה יתרון משמעותי נוסף בדמות מערכת הקישוריות והמידע Connected שפותחה על ידי כלמוביל. מערכת זו פועלת על גבי מערכת המולטימדיה המקורית של הספרינטר עם מסך המגע המקורי שלה, ואנשי כלמוביל הצליחו להתקין את אפליקציית Via ישירות על המערכת המקורית. הישג זה מאפשר תפעול קל ונוח הרבה יותר של האפליקציה על ידי הנהג, מייתר את השימוש במכשיר נוסף כמו טלפון נייד או טאבלט על ידי הנהג, ומביא להעלאת רמת הבטיחות.   

לאן ממשיכים מכאן?
נשמח לעמוד לרשותכם, בכל שאלה או בקשה.

ידוע לי שהפרטים שמסרתי לעיל ייכללו במאגרי המידע של קבוצת כלמוביל בהתאם למדיניות הפרטיות

מאשר/ת קבלת פניות שיווקיות, מידע על מבצעים והטבות לרבות בדוא״ל /sms /ווטסאפ מקבוצת כלמוביל.

הפרטים מולאו בהצלחה
תודה שפנית אלינו, נחזור אליך בהקדם האפשרי